“הפיאט לא זזה רוורס.”
“בדקת פלאגים, פלטינות?”
“בדקתי”
“ולא זז”
“לא”
“הרמת הנדברקס?”
“הרמתי”
“ולא זז?”
“לא”
“הכנסת רוורס?”

(הגשש החיוור במערכון המוסך)

קיבלתי לטיפולי דירה במיקום מצוין בירושלים.  סביבה נאה ביותר. מרחב פתוח, עצים גבוהים, פרחים יפים,  תחבורה נוחה, מיקום הדירה צדדי אך עדיין קרוב לכל מקום. יש לדירה את כל הפוטנציאל להיות מושכרת טוב ומהר.  אבל זה לא קרה. הבעלים לוחץ – מה קורה?  גרו בה בעבר, איך כעת אין שוכרים?  עברו חודשיים והדירה עדיין ריקה.  אין שוכרים – ושכר דירה של אלפי שקלים שהיה אמור להיות מופקד מידי חודש לא ניראה באופק.

איך זה קורה?

כאמור, הדירה ממוקמת היטב – עשרות הגיעו לראות אותה.  הכל היה טוב – החניה נוחה, הפריחה סביב נהדרת. עד שנכנסו לדירה.  בכניסה זה התחיל.  היה באוויר רגש של דחייה אצל כולם.

אז מה היה שם?

היה אפשר לשים את האצבע על כל דבר. והכל דברים קטנים. היה מיטבח, שני חדרי אמבטיה, יחידת הורים, סלון גדול, שני חדרים נוספים, ובכל זאת תגובה דוחה וצורמת.. הדירה עמדה ריקה לאחר השוכרים האחרונים מסיבות שונות. המיטבח היה רעוע – אך מתפקד עדיין.  היה פרקט בסלון ובמטבח – אך ישן ומשופשף.  הפאנלים מדולדלים, הדלתות מחוררות ושבורות, המשקופים בערך נושאים את עצמם, ידיות ומנעול כבר אין ממש.  חדרי האמבטיה מעוטרים בנקודות עובש פה ושם – לא משהו שאי אפשר לנקות…  מריחות סיליקון, קרמיקה מגוונת – שורה פה שורה שם. תריסים חורקים.  זה מה יש!

הגיעו שוכרים, וראו הכל. ברור שצריך לעשות פה דברים – וכל דבר בפני עצמו זו לא בעיה.  אך התחושה הלא נעימה היתה באוויר – וויתרו. גם הבעלים היה מודע לזה שהדירה לא בשיא יופייה.  אך לדעתו הדירה  במצבה כמו שהיא די לה כדי שתושכר – ועל הפרטים נדבר אחר כך…

אז זהו – שלא!

חודשיים של פרסום, ליווי שוכרים – וכלום. הדירה לא זזה.  בשיחות עם הבעלים תמיד התייחס לכל בעיה בביטול.
אין מנוס לעתים “לזרום” עם בעלים של נכס, למרות שהוא לבטח טועה ובגאון…  זה מקרה בו הבעלים יבינו את הטעות רק לאחר נסיון יקר על עצמם, שעולה בכמה חודשי שכירות. אחר כך עושים את מה שהיה צריך לעשות מייד בתחילת הדרך.  לצערי, לא תמיד המלצה של מנהל נכסים מקצועי מתקבלת.

החלטתי לעצור את הפירסום. לא היה טעם עוד.  צריך לשבת עם הבעלים לשיחת “דרכנו לאן?”  וכאן קרה משהוא.  הגיע זוג שרצה מאוד את הדירה – הבהיר מייד שלא ייכנס לגור במצבה הנוכחי ושם הצעה על השולחן:  הם זימנו משפץ מיקצועי שבחן את הדירה לקראת “שיקום” מן המסד ועד הטפחות. בסיור המקדים ניכר שהשתדל לעשות “רק מה שחייבים” – והגיש הצעה של 110,000 ₪.  הזוג ישלם למשפץ ואת ההחזר יקבל בחודשי שכירות עתידיים (קצת יותר משנת שכירות).
ברור, ששיפוץ בהיקף כזה לא יעלה על דעתו של בעל הדירה שלנו.  אבל שוכרים שאהבו את הדירה ורצו לשכור אותה – העלו על הכתב באמצעות משפץ את הרצוי במחינתם כשוכרים לקבל מהנכס. ולי היה חשוב לקבל את חוות הדעת הזאת.

וגם לי היתה ארנבת בכובע..

כעת בידי מסמך שהוגש בתום לב על ידי שוכרים שבאמת רוצים לבוא לגור בדירה, והצעה של 110,000 ₪  כדי לאפשר מגורים בה. יש לי מה להראות לבעלים. ואז הזמנתי את מאיר..

מאיר, עולה מארה”ב, בעל ספור חיים מעניין.  למד 4 שנים רפואה, החליט לעבור להנדסה. סיים תואר. עלה לארץ, היה מעורב בכמה פרוייקטים – ואז החליט לעבוד כמשפץ.  עבודות קטנות, יצירתיות ומקוריות..  מאיר סייר בדירה, בחן את כל פגמיה, האפשרויות, הצרכים ועוד. ואז תיכנן את העבודות לקראת דירה נאה ואטרקטיבית בעלות של 18,000 ₪.  שינויים מעלה ומטה יתכנו במהלך העבודה.  עם ידע והבנה בחומרים – אפשר לחולל שינויים גדולים.  במקום להחליף דלת אפשר לצפות אותה.  פאנלים בודדים אפשר להחליף – את השאר להדביק.  רצפות מנקים עם חומר מיוחד, הברקה נוספת – והמראה נהדר. לכל בעיה נמצא פיתרון שעשוי לתת לדירה מראה אחר לגמרי ובעלות מועטה.  ההצעה של מאיר כללה את כל הדירה – אבל בגישה אחרת. של משכיר.
לא תמיד עבודה קוסמטית מתאימה – יש לה חסרונות רבים על אף המחיר הזול.  על כך אכתוב עוד.  אולם לדירה זו שיתכן ובתוך שנים ספורות תימכר, לא משתלם לבעלים להשקיע בה יותר מידי.

הגשתי את ההצעות לבעלים.  הם יחליטו ויודיעו לי…

כיצד זה יסתיים?  גם אני עוד לא יודע.  אכתוב בפוסט הבא.

למידע נוסף בנושא – ניהול נכסים ודירות בירושלים